תורכמאן נ' אביב ספקטור החזקות ונכסים בע"מ ואח'

החלטה

1.זוהי בקשת התובעת לאפשר לה את תיקון כתב התביעה בהתאם לטיוטא שצורפה על ידיה לבקשה וכן להורות על איחוד הדיון בתביעה זו עם תביעתו של אחיה של התובעת המתבררת בבית דין זה בתיק ס"ע 2671-06-09, מן הטעם שעובדות המקרה חופפות וזהות בחלקן.

2.הנתבעת מתנגדת מכל וכל לשתי הבקשות, כמפורט בתגובה המפורטת שהגישה.

הבקשה לתיקון כתב התביעה

3.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן:"התקנות") קובעת:

"בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

מתן רשות לתקן כתב טענות מסור תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט לאחר שקילת נסיבות העניין, ובשים לב לשניים:

א.האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון.

ב.האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר [ראה: דב"ע שנ/ 23-3 מדינת ישראל נ' יורם מלמן, פד"ע כא', עמ' 360].

דוגמא לפגיעה בצד השני המונעת רשות לתקן, היא כאשר מועלית טענה, השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות [ראה: דב"ע שנ/90-3 שופרסל בע"מ – קייטנברג, פד"כ כב', עמ' 22, דב"ע נז/304-3 איתן רביב נ' אבי ליברמן (לא פורסם)].

4.בעניינו, התיקון המבוקש, מתייחס לשניים – האחד הוספת רכיב תביעה שעניינו בגמול עבודה בשעות נוספות והשני הבהרת המקור הנורמטיבי המזכה את התובעת בפנסיה וזכאותה לפיצוי בגין שווי הפרשות מעביד לקרן פנסיה.

5.ככל שעסקינן בהוספת העילה שעניינה בגמול עבודה בשעות נוספות, בהינתן כי תביעה זו עניינה בזכויותיה הנטענות של התובעת בגין תקופת עבודתה וסיומה נשוא המחלוקת, הותרת התיקון ברכיב זה, יהא בו כדי לאפשר דיון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ויהא בו כדי לאפשר את מיצוי מלוא המחלוקת בעניינים הנוגעים לתקופת עבודתה של התובעת בנתבעות וסיומה.

עם זאת, הבקשה הוגשה ביום 18/4/10 ומכאן שהתביעה לגמול עבודה בשעות נוספות, ככל שהיא מתייחסת לתקופה שקדמה ליום 18/4/03 התיישנה, כך שהתרת התיקון בגין תקופה זו, ישלול מן הנתבעת טענת הגנה בשל התיישנות ואין לאפשרו.

אי לכך, אני מתירה את התיקון ברכיב זה ככל שהוא מתייחס לתקופה שהחל מיום 18/4/03 ואילך, בלבד.

זאת ועוד, הואיל והתובעת סיימה את עבודתה בחודש 13/11/08, אין זאת אלא שלאור המועד שבו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה ומועד תשלום השכר האחרון בגינו מבוקש גמול עבודה בשעות נוספות - התיישנה זה מכבר זכותה של התובעת לפיצויי הלנת שכר בגין רכיב זה.

אי לכך, אינני מתירה את התיקון ככל שהוא מתייחס לתביעה לפיצויי הלנת שכר בגין רכיב גמול עבודה בשעות נוספות.

6.ככל שעסקינן בעילה שעניינה בהבהרת המקור הנורמטיבי המזכה את התובעת בפנסיה וזכאותה לפיצוי בגין שווי הפרשות מעביד לקרן פנסיה, צודקת הנתבעת, כי לעניין זה נקבע במפורש בהחלטת בית הדין בדיון המוקדם, כי כתב התביעה טעון תיקון בכל הנוגע להבהרת המקור הנורמטיבי המזכה בהפרשה לקופת גמל, לרבות הנסיבות העובדתיות הרלוונטיות לתובעת שבנדון ולנתבעת שבנדון, לעניין תחולת אותו מקור על יחסי הצדדים, ולשם כך בדיוק התאפשר לתובעת להגיש את הבקשה לתיקון כתב התביעה ברכיב זה לכתב תביעתה המקורי שעל פניו לא גילה כל עילת תביעה.

דא עקא, שבמקום לנצל את ההזדמנות שניתנה לה על ידי בית הדין לתקן את כתב התביעה המקורי, הסתפקה התובעת במסגרת טיוטת כתב התביעה שבנדון, בטענה כללית לפיה התובעת זכאית להפרשות לגמל "על פי צווי ההרחבה" מבלי להתייחס כלל ועיקר לשאלה מדוע "צווי ההרחבה" חלים עליה.

משהתעלמה התובעת מן ההזדמנות שניתנה לה לתקן את כתב התביעה המקורי שכאמור אינה מגלה עילה ברכיב זה, אינני סבורה כי יש הצדקה להתיר לה את התיקון המבוקש שאף הוא לכשעצמו אינו מגלה עילת תביעה.